ביקורת פנים
ביקורת פנים הינה נועדה כדי לבדוק את הארגון ולייעץ לו בשיפור תפקודו.
בעזרת בקורת הפנים ניתן להצביע למנהליו ולעובדיו על סיכונים ובעיות בתפקוד הארגון, להציע דרכים לשיפור הניהול, הייעול ודרכי העבודה, לבקר את חלוקת הסמכויות בארגון ועוד
חשיבות של ביקורת פנים בחברות
ברחבי העולם ואף בישראל אירעו בשנים האחרונות מקרים של ההתמוטטות חברות, שחלק מהסיבות לקריסתן הייתה חוסר בקרה על התנהלותם הפנימית.
בשל מקרים אלו, מבינים חברות וארגונים את חשיבותה הרבה של ביקורת פנים בארגון ובמיוחד ביקורת הנערכת ע"י חברות אובייקטיביות ממיקור חיצוני.
הביקורת המתבצעת בחברה יכולה לסייע רבות בשיפור וייעול תהליכי העבודה והניהול בה, בניהול סיכונים, בקשר בין המחלקות השונות, בעמידה ביעדי החברה ועוד.
כך, שביקורת פנים בחברות היא תהליך מבורך וחשוב לכל חברה בע"מ או ארגון המעוניינים לקדם עצמם להצלחה.
מהי ביקורת פנים לחברות ממיקור חוץ?
ביקורת פנים לחברות ממיקור חוץ הינה ביקורת הנעשית ע"י חברה חיצונית המסייעת ומלווה את המבקר הפנים של החברה, כאשר היא מעניקה שירותים מקצועיים בתחום הביקורת הפנים. שירות של רואה חשבון מבקר ניתן בדרך כלל לחברות ולתאגידים בעלי היקפי פעולה גדולים. הביקורת הפנים ממיקור חוץ נעשית בתיאום עם המבקר הפנים של אותה חברה וכפופה לסמכותו. המבקר הפנים אף יכול להדגיש בפני המומחים ממיקור חוץ על אלו היבטים הוא מעוניין לתת דגש בביקורת ובאלו נושאים במיוחד הוא מעוניין לקבל הצעות ודרכי ייעול ושיפור. צוות ביקורת הפנים ממיקור חוץ כולל מומחים מתחומים שונים, כגון: אנשי מקצוע מתחום מערכות מידע, יועץ מס, ראיית חשבון המציעה שירותי הנהלת חשבונות ,, מהנדסים בתחומים שונים וכדו'. המבקר החיצוני מגיע לביקורת בחברה כשהוא אובייקטיבי, בלתי תלוי ומשוחרר מתפיסות שונות המקובלות בארגון. בשל כך הוא יכול ליישם בהמלצותיו תובנות ודרכי שיפור יצירתיים וחדשניים שעוד לא נוסו בחברה, כגון: שיטות עבודה מקדמות וחדישות לייעול ולקידום הארגון במחלקותיו השונות. בשל כך, ערכו לארגון הינו רב ומשמעותי ביותר. כמו כן, מכיוון שמבקר ממיקור חוץ אינו שכיר בארגון הוא לא ניתן לסחיטה או ללחצים מתוך הארגון ויכול לבצע עבודתו נאמנה.
מי חייב לעשות ביקורת פנים?
בשנת 1992 נחקק חוק הביקורת הפנים, שקבע שכל חברה ציבורית, גופים פיננסיים כמו בנקים או חברות ביטוח, משרדים וחברות ממשלתיים, גופים ציבוריים, רשויות מקומיות ואגודות שיתופיות - חייבים לבצע תהליך של ביקורת פנים.
על המבקר הפנים להיות בעל השכלה אקדמית של עורך דין או רואה חשבון.
ללשכת המבקרים הפנימיים יש שני מסלולי לימודים – לתואר ראשון ושני – בתחום ביקורת פנים וציבורית. בסיום הלימודים מקבלים הבוגרים תעודת מבקר מוסמך ומומחה.
אתם שואלים על ביקורת פנים לחברות - רואי חשבון עונים
החוק אינו מחייב חברה פרטית לערוך ביקורת פנים, אולם ישנם יתרונות רבים בביקורת כזו. כמו למשל: קבלת הצעות ורעיונות לניהול נכון ויעיל, שיפור בקרת הארגון, ביקורת מהרואה חשבון לחברות מנוסה על מערכת הכספים וכדו'.
מבקר ממיקור חיצוני הינו אובייקטיבי ובלתי תלוי ולא נתון ללחצים מתוך החברה. כך הוא יכול לקבל תמונת מצב אובייקטיבית ולהתייחס אליה בהתאם.
המילה "מיקור חוץ" מגיעה מהמילה האנגלית outsourcing.
כלומר: הוצאה והעברה של פעילות לספק חיצוני.
הספק החיצוני הוא זה שמנהל את עובדיו ואינו נתון לסמכותו של מנהל החברה. בדרך כלל ההתקשרות עם החברה החיצונית נעשית לטווח זמן ארוך.
כשמבצעים ביקורת על מערכות המידע של החברה ניתן לאתר פשעי מחשב שונים, מעילות וגניבות כספים, מצבים של כפילות מידע או אובדן של מידע חשוב וכדו'.
בסקרים שנעשו נמצא, שמרבית מעילות המחשב דווקא מבוצעות ע"י גורמים מתוך ארגונים ולא מחוצה להם (כפי שנהוג לחשוב).
מבקר פנים בחברה הוא עובד החברה. מבקר ממיקור חוץ הינה חברה המגיעה לארגון יחד עם מומחים בתחומים שונים ומבצעת בדיקה והערכה בכל מחלקות הארגון באופן בלתי תלוי.
כל אחד מאנשי הצוות של חברת הביקורת ממיקור חוץ בודק את המחלקה שהידע המקצועי שלו מתאים לנושא שהיא עוסקת בו. כך, ניתן לחוות דעה מקצועית מוסמכת על כל מחלקה בארגון. כמו כן, כך ניתן להציע תהליכי ייעול ושיפור, להדריך כיצד לקצר את טווחי הזמן ולחסוך לארגון הרבה כסף.
תפקידו של מבקר הפנים
- לבדוק את תקינות פעילותו של הארגון בכל מחלקותיו.
- לבדוק עד כמה הבקרות הפנימיות בארגון מתפקדות באופן תקין.
- לאתר בחברה נקודות חולשה ודרכי עבודה בלתי יעילות.
- לתת ביקורת על דרכי קבלת ההחלטות וכיצד הן מיושמות בשטח.
- לבדוק האם תהליך העברת המידע בין המחלקות השונות בחברה הינו תקין ומבוצע כהלכה.
- לבדוק את מערכת ניהול החשבונות, משכורות, לאתר אם יש חשד למעילות.
- לבדוק את הצדדים המשפטיים והעמידה בנהלים של פעילויות החברה ואם אינה חורגת מהוראת החוק בהתנהלות כלשהי.
- לשקף למנהלי החברה עד כמה מצליחה החברה לעמוד ביעדים שנקבעו לה והאם יש צורך לבצע שינויים כלשהם כדי שהיעדים יושגו באופן מיטבי יותר.
