רואה חשבון מבקר
משרד רואה חשבון OPAL מתמחה ומוביל במתן שירותי ביקורת לחברות וארגונים
מהותו של רואה החשבון המבקר, סמכויותיו ואופן עבודתו
חוק החברות (1999) קובע כי כל חברה חייבת למנות רואה חשבון "שיבקר את הדוחות הכספיים השנתיים של החברה ויחווה דעתו עליהם". חוק זה יצר למעשה מוסד חדש בעולם החברות: "רואה החשבון המבקר", תפקיד חשוב ביותר שאותו נתאר בפירוט במדריך זה.
מה זה "רואה חשבון מבקר"?
משרד רואה חשבון חיצוני לחברה, שתפקידו לפקח על המהלך התקין של ההתנהלות הפיננסית של החברה, כפי שבא לידי ביטוי בדוחותיה הכספיים השנתיים.
תוכן עניינים
משרד רואי חשבון OPAL - נעים להכיר
משרד רואי חשבון OPAL ועומד בראשו רו"ח אראל חנן מעניק שירותי ראיית חשבון מקיפים לעסקים, שכירים, חברות וארגונים, מקצה לקצה.
תפקידנו מתחיל בהכוונה להקמת העסק מול הרשויות, חישובי ההשקעה וכדאיות וממשיך במתן שירותי ראיית חשבון, ייצוג מול רשויות המס ותכנון מס חכם.
השירותים של משרד רואה חשבון שלנו: הנהלת חשבונות ושכר, רואה חשבון לחברות, תיאום מס, החזר מס, יועץ מס, פתיחת עסק מורשה, פתיחת עסק פטור, הקמת חברה בע"מ, גילוי מרצון, הגשת דוחות שנתיים, הצהרת הון, ביקורת פנים בחברות"
אנו כמשרד רואי חשבון וותיק מבינים שהתנהלות חשבונאית נכונה, תכנון מס יצירתי והתנהלות חכמה מול הרשויות הם נושאים חשובים וקריטיים להצלחת העסק ולכן אנו מביאים את הניסיון הרב שלנו ואת אנשי הצוות המנוסים ביותר כדי ללוות את בעל העסק לצמיחה ורווחיות.
כל השירותים של רואה חשבון מבקר בסרטון אחד קצר - כנסו לראות
מה חשיבותו של רואה החשבון המבקר? מה הנחיצות בתפקיד זה?
כדי לעמוד על חשיבותו ונחיצותו של רואה החשבון המבקר, עד כדי כך שהמחוקק הישראלי הקדיש פרק שלם בחוק החברות לנושא זה, עלינו להכיר תחום בדיני תאגידים שנקרא "בעיית הנציג".
בעולם החברות המודרני קיימת הפרדה בין בעלי המניות, בעלי החברה, לבין הנהלת החברה, העוסקת בענייני החברה השוטפים. יש בתופעה זו יתרון גדול, מאחר והמנהלים השכירים הינם אנשי מקצוע מיומנים בניהול חברות, וזהו עיסוקם במשרה מלאה.
אולם ישנו גם חיסרון בולט: בעלי המניות, בוודאי בחברות ציבוריות, לרוב אינם מצויים בפרטי יום יום של ענייני החברה, בוודאי לא במידה שהנהלת החברה מצויה בה. זהו פתח לניגוד עניינים, מאחר והנהלת החברה יכולה להעדיף את האינטרסים שלה על פני אלו של בעלי המניות. זה נקרא "בעיית הנציג", כלומר, הנהלת החברה היא הנציגה של בעלי המניות, אבל לא תמיד היא מתנהגת כנציגה נאמנה.
על מנת לאזן את התמונה ולאפשר לבעלי המניות כוח השפעה גדול יותר, נוצר מוסד שנקרא "דירקטוריון" או מועצת מנהלים, גוף המייצג את בעלי המניות, מכריע בעניינים אסטרטגים ומהותיים לחברה ומפקח על מנכ"ל החברה ונושאי משרה בכירים אחרים.
חוק החברות עשה צעד נוסף ביצירת המוסד של "רואה החשבון המבקר". לרואה החשבון המבקר יש מעמד חיצוני ואין לו תלות בחברה. בתוקף מעמדו הוא יכול וצריך להצביע על כשלים במידה וישנם כאלה בהתנהלות הפיננסית של החברה.
תחומי עיסוק עיקריים
רואה החשבון המבקר לרוב אינו בודק את הנהלת החשבונות של החברה. רואה החשבון המבקר מקדיש את עיקר זמנו לנושאים המהותיים המשפיעים על הדוחות הכספיים של החברה:
אישור נתוני הכנסות החברה
אומדנים בנוגע לשווי הנכסים המצוטטים במאזן החברה
בקרה על מלאים
בקרה על הוצאות שונות כגון פחת
בקרה על תזרים המזומנים של החברה
סמכויות נרחבות
המחוקק מתיר לרואה החשבון המבקר לעיין בכל מסמך פנימי של החברה הדרוש לו לצורך מילוי תפקידו, ולקבל הסבר לגבי אותו מסמך. בנוסף, החוק קובע כי רואה החשבון המבקר ישתתף בכל אסיפה כללית בה יוגשו דוחות כספיים שלגביהם ביצע פעולת ביקורת ובכל ישיבת דירקטוריון הדנה באישור דוחות כספיים.
נתינת תוקף ואישור לדוחות הכספיים
בשונה מהדירקטוריון ומהמבקר הפנימי, עיקר תפקידו של רואה החשבון המבקר הוא לאשר, ולמעשה לתת תוקף לדוחות הכספיים של החברה. למה זה כל כך חשוב?
בעולם החברות, הדוחות הכספיים הם שיקוף של הבריאות הפיננסית של החברה. בכל יום, גורמים הנמצאים בקשר עם החברה נשענים על הדוחות הכספיים שלה לצורך קבלת החלטות בנושא המשך ההתקשרות עימה.
- בנקים המעניקים אשראי לחברה קובעים על סמך הדוחות הכספיים מסגרת אשראי ושיעור ריבית לחברה.
- ספקים המספקים מוצרים ושירותים לחברה קובעים על סמך הדוחות הכספיים תנאי תשלום והיקף ערבויות נדרשות.
- לקוחות, בוודאי לקוחות גדולים, מעיינים בדוחות הכספיים בתהליך קבלת החלטה האם וכיצד להתקשר עם החברה בקבלת שירותים ומוצרים.
- משקיעים מנתחים את הדוחות כחלק מתהליך קבלת החלטה האם להשקיע, להגדיל או להקטין החזקות בחברה.
רואה החשבון המבקר הוא המוסד הארגוני שמעניק לכל הגורמים הנ"ל את הביטחון שהם נשענים על מצג אמיתי המשקף בצורה נאמנה את הבריאות הפיננסית של החברה, בבואם להתקשר עם החברה.
אי תלות רואה החשבון המבקר
חוק החברות מגדיר בפירוש (סעיף 160) כי על רואה החשבון המבקר להיות בלתי תלוי החברה, "במישרין או בעקיפין". מתוקף תפקידו כמאשר הדוחות הכספיים מובנת הנחיצות שרואה החשבון לא יהיה בניגוד עניינים או מושפע מאינטרסים זרים בבואו לבצע את תפקידו כמבקר החברה. ולכן אסור לרואה חשבון מבקר להעניק שירותים אחרים לחברה, כגון: הנהלת חשבונות ושכר, הפקת דוח שנתי למס הכנסה ועוד .
חובת דיווח
המחוקק מחייב את רואה החשבון המבקר להודיע ליושב ראש דירקטוריון החברה על כל פגם או ליקוי מהותי שנמצא במהלך הביקורת החשבונאית. יושב ראש הדירקטוריון, בתורו, מחוייב לזמן ללא דיחוי ישיבת דירקטוריון לדיון בליקויים שנתגלו.
דרישה ל"מחשבה חקרנית"
פרשת ויסות מניות הבנקים הסעירה את מדינת ישראל בשנת 1983. בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש, שהסתפק בהדחת מנהלי הבנקים, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע, בפסק דין היסטורי שניתן ב-9 במאי 1990, כי על בכירי הבנקאים שהיו אחראים לויסות המניות לעמוד לדין פלילי. בערעור שהוגש ביולי 1994 הוסיפו שופטי בית המשפט העליון התייחסות לרואה החשבון המבקר. בדבריהם, הם דורשים מרואה החשבון המבקר שתהיה לו "מחשבה חקרנית" בבואו לבצע ביקורת על הדוחות הכספיים של החברה.
